<h1>חוקות הדיינים סימן קצ"ג</h1>
<h2>דף כז:</h2>
אלו הן הפסולין לעדות מחמת קורבה שהרי מצינו שהתורה פסלתן שנא' [דברים כ"ד] לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות דעל כרחינו אלו השני אבות על שני אחים נאמר שהן קרובים מן הכל ואב ובנו א"א לומר דלא היו קורין אותם אבות שהרי אינם אלא (אבותינו) [אב ובנו] וכתיב לא יומתו אבות על בנים דהיינו האחים שהם פסולים זל"ז והבנים ג"כ הם פסולים זה לזה מדכתיב בנים ולא כתיב לא יומת בן על אבות דמשמע דאפילו להעיד (לאחרים) [זה לזה] הם פסולין ומצינו קרובים [מן] האם שהם פסולים להעיד מדכתיב שני פעמים אבות אבות שני פעמים אם אינו ענין לקרובי האב תניהו ענין לקרובי האם האבות השני ומצינו לחובה מדכתי' לא יומתו לזכות מנין שהם פסולין הקרובים מצד האם ת"ל יומתו יומתו ב' פעמים אם אינו ענין לחובה תנהו ענין לזכות, ומצינו בדיני נפשות בדיני ממונות מנין אמר קרא [ויקרא כ"ד] משפט אחד יהי' להם והבנים ממשפחת האב הם פסולין מן התורה והבנים ממשפחת האם הם פסולין מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא הוא האחים הם ראשונים והבנים הם שניים והבני בנים הם שלישיים והאחין זה עם זה בין מן האב בין מן האם הרי הם ראשון בראשון ובניהם זה עם זה הם שני בשני ובני בניהם זה עם זה הם שלישי בשלישי ולעולם שלישי בראשון כשר לעדות ואצ"ל (שני בראשון) [שלישי בשני] לפיכך האב עם בן בנו פסול אבל עם בן בן בנו שהוא רביעי הימנו כשר מפני שהוא [שלישי] בראשון כמו שמפורש בב"ב יש נוחלין [קכ"ח ע"א] וכן דרך הנקבות שתי אחיות ואח ואחותו בין מן האב בין מן האם הרי הם ראשון בראשון בניהם בין הזכרים בין הנקבות הרי הם שני בשני בני בניהם או בנות בניהם הרי הם שלישי בשלישי כדרך שאתה מונה בזכרים דור ראשון שני שלישי כך אתה מונה בנקיבות וכל אשה שאתה פסול לה כך אתה פסול לבעלה מפני שהבעל כאשתו וכל בעל שאתה פסול לו כך אתה פסול לאשתו מפני שהאשה כבעלה כך מפו' בסנהדרין בפ' דיני ממונות זה בורר [כ"ח ע"ב] וכן פסק רי"ף ז"ל וכן דעת ר"מ ז"ל כמ"ש בהלכות עדות [פי"ג ה"ד—ה"ו]. אבל רבינו שמואל ז"ל כתב בפירושיו בב"ב בפ' יש נוחלין בן בנו הוא פסול לעדות משום דבני בנים עד אלף דורות לא יעידו על אבותם משום דהבן ירך אביו הוא.
